לשיחות יש נטייה כזו להיות תמיד במעבר לאנשהו. מהראש ללב, מהלב לראש, מהראש ליד, מהיד למחברת, מהמחברת למחשב... תמיד הן נמצאות באיזשהו תווך בין שמחה לעצב, עצב לכאב, כאב לתקווה. וודאי מוכרת לך הסיטואציה הזו שאתה מגיע למישהו גמור כולך וההוא חולב ממך את כל העצב. בשיחה אחת שכולה תשומת לב ואהבה הוא מאיר לך את השמיים באור אחר.
שיחות. תמיד נמצאות במעבר.
השראה זה רגע
בו הנשמה עולה מן המעמקים ומציגה עצמה בקו, צורה וצבע. "שיחות מעבר" עברו ממני אליכם. הספרון הזה וכל מה שיש בו - שלכם.
אני מאמינה שההשראה נמצאת בכל נשמה וההבדל הוא רק בעומק (-:! לכן השארתי דפים לבנים. למקרה שההשראה תעלה לכם ככה פתאום