מהסיבה הזו בדיוק יצא שבאותו היום ההורים של משה התחבקו באופן המיוחד הזה
שיוצר מפגש מיוחד שיוצר ילדים, מיוחדים.
בזכות אותו חיבוק מיוחד נוצר הקליק הזה בין הזרעון שלו לביצית המיוחדת ההיא שלה.
לא סתם יצא שהוא, הזרעון, התאהב בה כל כך בשניה שהוא ראה אותה.
לא סתם היא נענתה לו. איכשהו היה ברור לכולם שהגיע הזמן לברוא. ואכן היתה בריאה.
הבריאה הכי בריאתית שיכולה להיות. בזכות אותו חיבוק נוצר פלא. הם קראו לו משה.
*
2
סטלה מגיעה אלינו
כאמור, שום דבר לא קורה סתם.
במיוחד כשנוצר פלא. אז ברור ליקום שצריך להמשיך לברוא מישהי שתתאים לו כדי שהם יוכלו להתחבר מתישהו, להתחבק בחיבוק מיוחד ולהמשיך לברוא עוד מלאן פלאים קטנים, חדשים.
בדיוק בשביל זה סטלה נבראה.
הכי קרוב למושלמת שרק אפשר לדמיין.
*
3
סטלה עוברת לידו
למשה היה מן הרגל כזה שהוא פיתח לעצמו, הרגל שעזר לפיתוח האני החדש שלו.
הוא בחר לו איזה עץ וכל יום הוא היה מגיע אליו ומספר לו דברים.
חלומות, תקוות, משאלות לב כמוסות, קצת בכיות, כל מיני דברים אישיים כאלה.
העץ אמנם לא אמר הרבה או שהוא כן אמר אבל משה לא כל כך הצליח להבין מה הוא אומר, אבל העץ הקשיב וגם זה היה משהו בכל זאת.
באיזהשהו יום שהתחיל כמו עוד סתם יום רגיל ומשה הגיע לשיחה היומית עם העץ שלו זה קרה.
סטלה עברה שם, לידו. כמו שקורה שלפעמים מספיק לך רגע אחד כדי להבין דברים נורא חשובים.
ככה קרה שברגע אחד שסטלה עברה ליד הלב שלו הפלא ידע מיד שזו הנסיכה שלו.
