מקס פולי
בתערוכת יחיד ראשונה
 
"בדידות של העיר הגדולה או למה פנסי רחוב פוחדים מהשמש"
שמן על בד
אירוע פתיחה, יום ה' 6.10.11 בשעה 19:30
נעילת התערוכה 26.10.11
*
 
מקס פולי. אמן צעיר. אוטודידקט. נע בין אמון בדרך וביצירה לבין חוסר אמון מוחלט בגורל שנפל בחלקו.
את אהבתו לציור ואמנות הרגיש תמיד.
 לאחרונה התחיל לנסות טכניקות שונות החל ברישום, דרך ציור בשמן על קנבס ועד ליצירת תמונות ממוחשבות.
 
למרות ואולי בזכות הקושי, הכאב והאכזבה מנסיבות חייו והאנשים שמילאו אותם עד כה, מקס יוצר אנשים משלו. אחרים. עטויי מסכות.
הקונפליקט בין הרגישות הגבוהה ובין הכוח והרצון להתמודד ולפרוץ קדימה באים לידי ביטוי בכל יצירותיו.
בציוריו הסוריאליסטים מציג פולי תמונות של עולם הזוי, מורכב ורווי רגש.
*
 
* 
 
 
****************************************************************************
"זה היה סתיו ארוך וקודר, הגשם ששטף את החלונות שלי מזה שלושה ימים - פתאום הפסיק.
העננים שהתעייפו לעמוד על המשמר פינו את מקומם לקרן אור קטנה שפרצה מיד בצחוק רועם.
לא האמנתי למראה עיני - הוא עמד שם - עם כובע רחב שוליים, מעיל דייגים ארוך ותיק גב,
רק שהתיק נראה יותר גדול מהפעם האחרונה שראיתי אותו.
לא רציתי לפספס את ההזדמנות ולדעת מה יש לו בתיק שכל-כך סיקרן אותי כל השנים הללו,
כאשר השגתי אותו שאלתי, למה הוא כל הזמן סוחב את התיק הגדול ולמה התיק כל הזמן גודל?
הוא חייך ואמר : "למה אתה סוחב את התיק שלך? שאגב בהתחשב בגילך הצעיר כל כך גדול."
בעינים גדולות הסתכלתי לאחור וראיתי שעל גבי תלוי תיק ענק - נבהלתי
וישר הבנתי למה בכל יום שעובר קשה לי לנשום, ולמה מזמן לא תפסתי את עצמי מחייך, שאלתי אותו -
איך??? איך אני מרוקן את התיק ?
"תחלוק אותו עם  כל העולם, רק אל תשכח להשאיר משהוא לעצמך,
כך שתוכל תמיד לזכור מאיפה באת ולאן אתה הולך."
מאז, תמיד אני חולק עם כל העולם, בדרכי שלי.....
בתמונות שלי.....
מקס
*
פרט מתוך היצירה "טלפון"
שמן על בד
100X90 ס"מ


*
תמונות מהתערוכה

          
לייבסיטי - בניית אתרים