הציורים המוצגים בתערוכה נוצרו בין 2008-2011.
הציורים מהווים פרי של עיסוק ב"מחשבות סינטטיות" -
תוצר של עולם של תחליפים מלאכותיים, סיפוקים מידיים.
המון צבע, רעש ותודעה וירטואלית.
רוב הציורים דנים בדמויות אבסטרקטיות בסיטואציות המבטאות חיפוש -
ריחוף מטאפורי המתורגם לפיסי, חיפוש מידע, מצע של אופציות, אימהות בוואקום ועוד'.
המדיה היא אקריליק על קנבס, כשהקנבס הוא המצע הקלאסי והאקריליק הוא חומר תעשייתי וזול.
הצבעים נעים בין צבעי יסוד מוחלטים, מתוך רצון לזקק משהו טהור מהעולם הסינטטי המקיף אותנו, לבין ערבובים של שניים עד שלושה מהם. את העבודות מאפיין קונטור שחור, המסמל את ההפרדה של קיומן של הדמויות והסיטואציות מהעולם בו הן נוצרו. הפרדה שלא רוצה להתקיים, אך מתקיימת באופן מלאכותי בעולם סינטטי שכזה.
העבודות נועדו להאיר חללים, להוסיף כתם צבע עז לאפרוריות שהשתלטה ולשעשע במסר המתגלה לאחר מספר שניות של התבוננות. הציורים הם למעשה דו מימד המתפרץ בעזות צבעיו ורוצה להיות חלק מהתלת מימד שסביבו.
*
טניה אברמזון. יפהפיה בת 23, סטודנטית לאדריכלות בשנה רביעית באוניברסיטת תל אביב.
אברמזון מנסה ליצור במספר תחומים במקביל - ציור, כתיבה, עיצוב.
את ההתנסות הראשונה בציור עם מכחולים וצבע עשתה בגיל 20. 'הקנבס' הראשון היה דלת.
סגנונה האבסטרקטי המהוקצע מבטא חיפוש. חיפוש אחר מגבלות החומר בשילוב הרעיונות הכמוסים בלבה של האמנית.
אברמזון מעידה כי אין לה כמעט שום עניין בריאליזם, כפי שאין לה עניין במציאות,
בה היא מתבוננת ממרחק בטוח ומתאמצת לשמור על חיבור רופף ככל האפשר.
את הבסיס הטכני לציור רכשה במסגרת חוגי אמנות שונים.
"אני לא מרגישה צורך ללמוד אמנות באופן מסודר. מניסיוני,
המסגרת רק הורסת את התשוקה ליצור. מסגרת זה נחמד,
אבל אפילו לציורים שלי לא הייתי מעזה להוסיף כזו" אומרת האמנית.
.jpg?id=8315756)
.jpg?id=8315739)
.jpg?id=7440020)
