טל וולס, בחורה צנומה, נעימה, כמעט נערית ומלאה ברק בעיניים. הברק הזה נוצץ במלוא הדרו כשמדברים איתה על האמנות שלה. למרות הברק היא  לא שוכחת לציין  "אני קודם כל אמא" ורק אחר כך אמנית.

הסטודיו שלה נמצא בבית. זמין 24 שעות ביממה. כ"קודם כל אמא" טל אכן מנצלת את כל שעות היממה לדלות רגעים יקרים ליצירה. הרבה פעמים נכבה אור המנורה מעל שולחן הכתיבה של הילדים ומיד נדלק אור חדש, בסטודיו. 

איך בעלך מסתדר עם האהבה הזו שלך ?

נדמה לי שהוא מאושר שיש לי (סוף סוף) תחום אחד שבחרתי להתמקד בו, הוא מפרגן ותומך.

 

איך הגעת לדמות הזאת ?

התחלתי לצייר אותה כשהייתי סטודנטית ב"מכון אבני", די לא חשבתי שאעשה עמה משהו, טלי לוי, האוצרת של גלריית טאל סטוביק אהבה אותה וקיבלה אותי ואותה בחום רב.

 

ממה / ממי את מושפעת ?

בחרתי לקרוא לתערוכה "ציטוט",אני חלק מדור ה"מצוטטים", די קשה ליצור בדור שכזה. היצירה שלי באה ממקום של כאב או ייאוש. כאב על בניה ויצירה השאובה מיסודות שקדמו לי, דימויים מן העבר, בהומור עכשווי, העצב שבי צוחק עלי, על הזמן והמקום בו אנו חיים ויוצרים, ומזכיר לי  שיש מאין...לקחת.  התערוכה הזאת היא שעטנז של קולאז' שהוא ציור\איור\הדפסות מודבקות, בקיצור...סלט פוסט מודרני , שאינו מתיימר להמציא משהו חדש, אלא מטרתו להזכיר "משהו" בדרך של ייצוג עם אופי אירוני, המבוסס על ציטוט של ציטוט של ציטוט וכו'...כמקובל בחברה הקפיטליסטית. התוכן בעבודות מדבר על טשטוש הגבולות בין האמנות, לאישי, לחיינו הציבוריים, החברתיים, התרבותיים.       

 

מה הכי מושך אותך כשאת מתבוננת ביצירה ?

למדתי ארבע שנים ב"אבני" להתבונן על ציורים ולנסות להבינן ולנתחן דרך מילים. כשאני רואה יצירה טובה אני לא ממש זקוקה למילים. הגוף שלי חש וחווה אותה,  אח"כ אולי באות מילים שמסבירות לי למה אהבתי אותה, אבל גם הן אף פעם לא מדייקות לתחושת גופי.  תמיד יהיה בי פער.    

 

את מציירת רק את הדמות הזו ?

לא. אני מציירת בעיקר אנשים, גברים ונשים. יצא שאני יוצאת לתערוכת יחיד ראשונה, דווקא עם הדמות המאוירת הזאת של אישה-ילדה, זאת דמות שיש לה הרבה מה לומר וכנראה שחוץ מהאנשים שאני מציירת, אמשיך גם לצייר אותה גם בעתיד, אשתמש בה במקביל כ"קול" מחאתי.   

 

על מה את חושבת כשאת מציירת ?

לפני שאני מתחילה ציור אני כבר יודעת מה אני הולכת לצייר, הרעיונות והמחשבות קודמות ליד, כך שבזמן שאני מציירת אני עסוקה בלחשוב בעיקר על אנשים, כאלה שבחיי וכאלה שכבר לא, אנשים שהספקתי או לא הספקתי לומר להם תודה רבה, או סליחה (או את שניהם).  

 

במה את מאמינה ?

אני בדיאלוג מתמשך עם אלוהים, חוץ מזה אני מאמינה שדברים קרו וקורים כדי שנוכל לתקן ולהשתפר ולהיות טובים יותר בעתיד, קודם כל בין אדם לרעהו, ובכלל בכל תחום בחיים- עלינו לקחת אחריות. 

 

סוד קטן במיוחד בשבילנו ?

הקסם בייעודו של סוד, הוא שיישאר סוד.      

 

טלפון- 0544903464

 

דוא"ל:tal555574@gmail.com