המגירה זה המקום הסודי הזה שבו מאוחסנים כל הדברים לפני עריכה, לפני חידוד, לפני ליטוש. לפני פרסום.
הצצה קטנה לעולם ההשראה ...
*
עץ המשאלות של אולת קונצצ'יקן

תרגול נתינה

איך לומדים הכי טוב? מהניסיון כמובן.
איך אפשר ליצור התנסות בנתינה ובתחושה שהיא מעוררת? בנתינה כמובן.

איך זה עובד?!

אמא ובת הולכות לחנות. הילדה בוחרת בגד, האמא משלמת. הילדה מקבלת מתנה בגד חדש.
עכשיו מתחיל התסריט שלנו.
המוכרת שואלת מה שם הילדה ורושמת אותו על גב פתקית שמוצמדת לאיזושהי מתנה שהחנות מעניקה לכל קונה.
הילדה מאושרת מהקבלה.
ואז היא קוראת את מה שכתוב שם, בפתק.
מעין פנייה של המתנה לילדה.
המתנה מבקשת מהילדה לתת אותה למישהו אחר -
חבר/ה, אח/ות, הורה, קרוב, ילד זר, הילד הכי לא מקובל וכד'.
כשהילדה תתן את המתנה היא תתנסה בנתינה נטו.
בלי סיבה, בלי אינטרס.
כשהיא תתגבר על הצורך לשמור לעצמה ותאפשר לעצמה לשחרר ולתת היא תחווה את הנתינה.

*

אושר זה לראות אור בעיניים של מי שעומד מולך ולדעת שיש לך חלק ביצירת הניצוץ הזה

*

אז אני מנחמת את עצמי שלפחות יצא לי להרגיש ככה איזשהו זמן
ושאם כבר הייתי כמעט שם, תהייה עוד הזדמנות אחרת יותר טובה, נכונה ומתאימה.

 

*

החזון הגדול

  Hksu,h
"hksu,h"- מותג ישראלי מוביל, לילדים, המציע "דרך חיים."

 " hksu,h" צריכה להיות הרבה יותר מאוד רשת אופנה לילדים.
" hksu,h" נולדה מתוך רצון ליצור מותג ישראלי חזק אבל בדרך איבדה את הכוון ולא בנתה שום אופי מוגדר.
"hksu,h " צריכה להציע "דרך חיים," המושתת על ערכים ומודעות עצמית וחברתית.
המסרים יועברו דרך אופנה, מוצרי לייפסטייל, אקססוריז, משחקים ועוד עם ערך מוסף ודרך פעילויות שהחברה תיזום.

" hksu,h " צריכה להיות לא עוד חברה המייצרת רק עוד בגד או עוד מוצר יפה
אלא משהו שדרכו תוכל לתרום למודעות עצמית וחברתית ולהעצמה.

" hksu,h " צריכה לשאוף להיות חברה מובילה ולא מובלת
הפועלת ומייצרת מתוך מודעות פנימית, מערכת ערכים ועקרונות מוגדרים ולא ע"פ תכתיבי אופנה.

השם " hksu,h "

השם " hksu,h " משדר נאיביות ולוקח למחוזות הילדות, למשהו נקי ותמים.
האלמנט הזה –. הנוסטלגי, הנאיבי, עם טעם של פעם, עם פשטות מתוחכמת
צריך להיות הקונספט העיקרי של " hksu,h "
הוא צריך לבוא לידי ביטוי במערכת הערכים של החברה ובשפה הויזואלית –
עיצוב החנויות, המוצרים, האופנה.

מכוון שמדובר במותג ישראלי יהיה נכון לשאוב בעיקר את הניחוח הנוסטלגי הישראלי
עם "תיבול" ממחוזות רחוקים אחרים.
שימוש בחומרים ירוקים יכול לבוא כתוספת וכמשהו שתומך במערכת הערכים והקונספט של החברה.

תהליך

מחקר. בדיקת סגנונות עיצוב לרבדיו – אופנה, ריהוט, חללים, מוצרים, משחקים וכו'.

הקמת חנות קונספט.

ייצור קולקציה תואמת קונספט.

בכל עונה יוגדר נושא עיקרי להתייחסות שילווה את הקונספט העיקרי הקבוע של החברה.

 קולקציות
הגדרת ערוצי משנה –
"הולכים לישון",
"הולכים לגן",
"הולכים לאירוע",
"הולכים לשחק",
"הולכים לשחות",
"הולכים סתם"........
כל ערוץ כזה יגדיר פריטי אופנה,
מוצרים וכו' שמתאימים לו ומושתתים על הקונספט והנושא העונתי.

מועדון לקוחות

הקמת מועדון לקוחות של הילדים.
המועדון ירכז תחרויות, פעילויות, יעודד יוזמה חברתית וחשיבה יצירתית.
הלקוחות הקטנים ייקחו חלק בעשייה של החברה – עיצוב בגד העונה, המלצה על מוצר נחשק וכד'.
דרך שיתוף הילדים בעשייה של החברה יתחזק הקשר והאמון של הילדים וההורים ב" hksu,h " ובכל העשייה שלה. שימור ופיתוח המועדון יושתת על קשר רציף ועדכונים ברשתות החברתיות ואתר החברה.

קרן " hksu,h "

מכל קניה יופרשו X% לטובת הקרן. בכספי הקרן יוקם "בית hksu,h"
שיכלול את משרדי החברה,חנות הבית, גלריה וחדרים ללימוד אמנות,עיצוב ואמנויות שונות.
הרעיון – לתת לילדים כלים לפיתוח חשיבה יצירתית וקישורים אמנותיים וטכניים תוך מתן הזדמנות שווה לכולם.
בנוסף לתרומה החברתית העצומה, וחיזוק התדמית של החברה,
" hksu,h " תוכל ליצור קשר ישיר עם קהל הלקוחות שלה
ולשאוב השראה מהפעילות שנעשית תחת חסותה.

חזון
הקמת "בית hksu,h " בכל העולם.
בניית "hksu,h" כרשת עולמית שמציעה "דרך חיים" ונותנת גם תוכן ומשמעות ולא רק מוצרים.

 צעד ראשון
הרכבת קולקציה קטנה של "הולכים לישון" שתכלול –
פיג'מה,כותונות,סט מצעים, תחתונים, ציור/לוח לתלייה וספרון.

הנושא – משאלות (-:!.

 

טלי לוי

*

תמונה ראשונה

בית עץ קטן על עץ גדול. ילד לבוש בפיג'ממה. ילדה בכותונת.
הוא תולה על חבל את התחתונים שלה. היא יושבת בפינת הבית עץ ומציירת גלויות משאלות.

תמונה שניה

בית עץ קטן על עץ גדול. ילד לבוש פיג'ממה. ילדה בכותונת.
שניהם עומדים בפתח הבית ומעיפים לאוויר מלאן גלויות מצויירות של משאלות.

*

הסרטון

בית עץ קטן על עץ גדול. ילד בתחתונים. ילדה בגופיה ותחתונים.
הוא ישן. היא מודדת אותו. הוא מציץ בסתר.
בזמן שהוא ישן, היא תופרת לו פיג'ממה.
ערב אחד, לפני שהם הולכים לישון היא מגישה לו את הפיג'ממה עטופה בזר עלי שלכת.
הוא מחייך. גם היא.
הוא מניח את הפיג'ממה בצד, מרים את אחת הקורות ושולף ממנה כותונת בשבילה.
הכותונות תפורה עקום לגמרי אבל חמודה ברמות.
כשהיא מרימה את הכותונת נופלת ממנה גלויה. גלויה מצוירת במשאלה - משאלת אהבה.
היא מחייכת. גם הוא.
ואז היא מניחה את הכותונת בצד ושולפת מבין הקורות גלוית משאלות שהיא ציירה בשבילו - גלוית אהבה.
הוא לובש את הפיג'ממה. היא לובשת את הכותונת.
שניהם הולכים לישון מחובקים כשהגלויות תלויות להם מעל הראש.

זה לא רק אופנה. זו אהבה. זו תמימות ונתינה נקייה ונטולת אינטרסים.

*

ככה זה נראה כשזה רק נולד, כשמתעוררים בבוקר ומעלים למחברת קווים שנרקמו בלילה.
ככה זה נראה כשצץ משהו ועוצרים בדרך מהגן, או בדרך אל הגן, או באמצע הבישולים וקיפולי הכביסה
(אוף. איך הכביסה כל יום ממציאה את עצמה מחדש? בלי רחמים...)
ככה זה נראה כשהמוח קודח ומחפש פתרונות, בודק את הדרך והאמצעים.
ככה זה נראה כשדמות חדשה צריכה להיוולד.
ככה נראת היצירה מבפנים, הרבה הרבה לפני שהיא מוגשת לכם באריזה יפה עם תג מחיר.

*

קערות פסח

"נע-ע-דנד"

"כרפס בראש"

"ביצה הפוכה"

"הזרוע של אמא"