גלריית ט.א.ל סטוביק מזמינה לפתיחת תערוכת יחיד ראשונה של האמנית

 

מושפעת מסביבתה הקרובה, היא מתארת את הדמויות הקרובות אליה, אך שואבת את מקורותיה גם מן העבר.   היא מנציחה דמויות אנונימיות אותן "אספה" לאורך השנים, ונוברת בארון הבגדים הישנים, או בחנות יד שניה, מהם היא דולה את דימוייה הנשיים, ומותירה את הסיפורים הצפונים בין קפליהם של פרטי הלבוש לדמיונו של המתבונן.

 

רצף עבודותיה טווה מרקם של זהות נשית המכילה סמלים, דימויים, תחפושות וטקסים, דוגמת האשה הבוחנת את ה"שמלה האדומה", או חולצת את "נעלי העקב", הילדה המוצבת בסטודיו הצלם אוחזת אביזר דקורטיבי בידה, ולצדן פרטי לבוש מתוקים הלוקחים את הצופה בהם למחוזות של ילדות.  

 

בתהליך של התבוננות פנימית היא מציגה עולם דימויים רומנטי ונכסף, תיאטרלי, אירוטי, מדיח, פטישיסטי, נבוך, נרקסיסטי, ילדותי ומתעתע. לגביה חשיפתם מאפשרת לה להזדהות עם הדימויים ולהתנער מהמטען הסמלי הכובל וממערכת הצפיות שהם טומנים בחובם.   

 

  

 

 

האמנית אביטל יוגב מציגה קו חדש של אמנות דיגיטלית, לו היא קוראת דאדא.

בהשראת הזרם הדאדאיסטי היא עושה שימוש בטכניקת הפוטומונטז' (המקור בצרפתית: Photomontage פוטו - תמונה, מונטאז' - הרכבה/השמה ), שהיא אחת התרומות הססגוניות של התנועה, ומשלבת דימויים וויז'ואליים שציירה וצילמה, עם חומרים דו מימדיים נוספים.    

 

סדרת העבודות, המתארת שמלות וסוסי צעצוע בשיק של רטרו, מבטאת את ההתרפקות הנוסטלגית שלה על העבר.